שלום, אורח

• כניסה
• הרשם

• פרסם מאמר

קטגוריות

• אומנ ות
• אינ טרנ ט ומחשבים
• אקטואליה
• בית
• בריאות וכושר
• דת ואמונ ה
• חוק ומשפט
• חינ וכ ולימודים
• יחסים ומשפחה
• ילדים
• כללי
• מדע וטכנ ולוגיה
• מוזיקה
• נ דל"ן ובנ יה
• ספורט
• עסקים וכלכלה
• רוחנ יות
• רכב
• שיפור עצמי
• שירותים עסקיים
• תרבות הפנ אי

המקום הנ כון, הזמן הנ כון והאדם הנ כון

פורסם בתאריך 04/06/2014 ע"י "מודעות" מרכז ללימוד קבלה ופנ ימיות ה בקטגוריה רוחנ יות | צפיות: 2328 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: פרשה, פרשת שבוע, יהדות, קבלה, רוחנ יות, זוהר, תורה, משכן, מקדש, קדוש, כהן, עבודה, כיפור, יום כיפור, תיקון, נ פש, שנ ה, עולם, אדם, נ שמה, כפרה, טהרה, תפילה, קורבן, קירבה, ביטחון, אמונ ה, פשטות, מלחמה, הפרדה, כוח, סטרא אחרא, חלל פנ וי, צמצום, שכר, עונ ש, סליחה, חכמה, ציווי, מצווה, פסח, ליל הסדר

פתיחה
פרשת "אחרי מות" פותחת בפסוק, "וÖ·יÖ°דÖ·בÖ¼Öµר השם, אÖ¶ל-מÖ¹שֶׁה, אÖ·חÖ²רÖµי מוÖ¹ת, שְׁנֵי בÖ¼Ö°× Öµי אÖ·הÖ²רÖ¹ן--בÖ¼Ö°קÖ¸רÖ°בÖ¸תÖ¸ם לÖ´פÖ°× Öµי- השם, וÖ·יÖ¼Ö¸מÖ»תוÖ¼". לאחר מותם של × דב ואביהוא, בהקריבם אש זרה במשכן, ביום ח× וכתו, הקב"ה מורה למשה כיצד צריכ להת× הג בבית המקדש - אזהרות איכ להיכ× ס אל הקודש. עיקרה של הפרשה מתאר את עבודת הכהן הגדול, בבית המקדש, ביום הכיפורים.
כיצד קשורה עבודתו של הכהן הגדול אל המציאות של× ו ומה יש ל× ו ללמוד ממ× ה? הפרשה × קראת רגע לפ× י הפסח, וכמובן מתחברת לזמן הקדוש והמיוחד הזה. × × סה להתבו× ן כיצד הדברים מתקשרים.

עולם, ש× ה, × פש
עבודת כהן גדול היא אחד הדברים היותר מורכבים בתורת× ו הקדושה. יש בה הרבה ע× יי× ים ופרטים שלא × יכ× ס אליהם כאן. ידוע ל× ו מספרי הקבלה שהעולם מורכב משלושה מרכיבים: עולם, ש× ה, × פש - ר"ת עשן. מה זה אומר? יש מסגרת המקום, שזה עולם, יש מסגרת הזמן, שזה ש× ה, ויש מסגרת האדם, שזה × פש. כל דבר במציאות מורכב משלושת אלה. השיא של החיבור של שלושת המרכיבים של המציאות קורה ביום הכיפורים, בקודש הקודשים, כאשר × כ× ס לשם כהן גדול. הכהן הגדול הוא ה× פש הגבוהה ביותר שעושה את העבודה עבור כל ה× פשות, עבור כל העולם, כפי ש× ראה בהמשכ. קודש הקודשים זה המקום הכי מקודש במסגרת העולם, ויום הכיפורים זה היום הכי מקודש בש× ה, יום שקובע כל מה שיהיה בכל הש× ה, כפי ש× ראה. יוצא מככ, שעבודתו של כהן גדול ביום הכיפורים מאגדת בתוכה את כלל המציאות וחשוב מאוד להבין בדיוק מה קורה שם.

עבודת כהן גדול
יום כיפורים זהו היום הגדול, יום של תשובה, יום של כפרה. "כÖ¼Ö´י-בÖ·יÖ¼וÖ¹ם הÖ·זÖ¼Ö¶ה יÖ°כÖ·פÖ¼Öµר עÖ²לÖµיכÖ¶ם, לÖ°טÖ·הÖµר אÖ¶תÖ°כÖ¶ם: מÖ´כÖ¼Ö¹ל, חÖ·טÖ¼Ö¹אתÖµיכÖ¶ם, לÖ´פÖ°× Öµי ה\\\\\\\', תÖ¼Ö´טÖ°הÖ¸רוÖ¼". כל עי× י ישראל היו × שואות אל הכהן הגדול - האם יצליח בעבודה? כל מה שצריכ להיות במשכ הש× ה תלוי על כף המאז× יים. יום כיפור זה החתימה של מה ש× גזר בראש הש× ה. זה ע× יין מאוד רגיש וצריכ זהירות שחס ושלום לא יבוא הכהן הגדול לאיזה תקלה. כל חיי עם ישראל וכל המציאות של העולם תלויים בעבודתו. לכן, צריכ הרבה שמירה. מסביר הרב שליט"א, הכל תלוי על חוט השערה. חוט השערה זה הלשון של זהורית, חוט מיוחד, שהיה אדום והיה צריכ להיהפכ ללבן וזה היה הסימן ש× תכפרו עוו× ות בית ישראל.
כל ככ גדולה היתה עבודתו של הכהן, שאף אחד לא יכול היה להיות באוהל מועד באותה שעה, אפילו מלאכי השרת היו בורחים משם. אמ× ם הכהן היה מקריב קורב× ות ומקטיר קטורת, אכ הכל × כלל בגדר תפילה. כל עבודת המקדש היתה של תפילה. תפילה זה להעלות דברים למעלה. על הקורבן × אמר "קורבן להוי-ה". קורבן מלשון לקרב - להקריב ולקרב מדרגות ממטה למעלה, להעלות את כל ע× יי× י העולם הזה עד שזה יגיע להוי-ה. תפילה זה גם "תפילה להוי-ה". תפילה מראה בטחון בהשם בלבד, אדם מעלה את כל ע× י× יו אל השם. ביום כיפור, הכהן הגדול היה עושה פעולות של תפילה עבור כלל ישראל - היה מעלה את כל המציאות של עם ישראל לדרגה גבוהה, בשביל ש× ה שלימה.

המלחמה -הפרדה בין טוב ורע
הכהן היה עורכ ממש מלחמה עבור כל ישראל, מלחמה של הטוב ברע, מלחמה בכל הכוחות החיצו× יים. לכן יש ע× יין של שתי גורלות, ש× י שעירים (עיזים), זהים במראה, אחד קורבן להשם ואחד קורבן לעזאזל. בעבודתו, הכהן עשה הפרדה גמורה בין הטוב והרע. כל הש× ה זה מטושטש, לא יודעים להבחין בין טוב ורע. יום כיפור זה יום הבהירות. השעירים ש× בחרו בגורל, מי לטוב ומי לרע, הם הביטוי להפרדה המוחלטת. אומר הרב שליט"א, הסוד של המלחמה וההפרדה סובב על ע× יין שליחת הקורבן לעזאזל. למראית עיין, ח"ו, זה × ראה כאילו זה עבודה זרה, להקריב קורבן לסטרא אחרא, עוד × בין בהמשכ מדוע זה בדיוק ההיפכ.
אמ× ם, עד לביאת משיח, אי אפשר לבטל את כוחות הס"א לגמרי. אבל, עד לאותו זמן, צריכ ל× צח עד כמה שאפשר. חלק מהמלחמה זה לתת לס"א את חלקו. גם במשכ הש× ה, × ות× ים לו חלק בכל דבר שבקדושה, כדי שייפרד ויעזוב את הקדושה. כמו כלב, שבא להפריע, × ות× ים לו חלק שיתרחק מהמח× ה, ככ יש את השערה של עגל שיוצאת מהתפילין, וגם ע× יין מים אחרו× ים בסיום סעודה.
הקב"ה ברא גם את כוחות הסטרא אחרא, והם רוצים וצריכים קיום, לכן הם מקטרגים על עם ישראל. אם הם מצליחים בקטרוג הם זוכים בכל האור. אבל למעשה, הקיום שצריכ להיות להם, זה רק × הירו (אור) דקיק. הארה קט× ה כדי קיום, כדי שיהיה מציאות של ס"א, כדי שיהיה מציאות של בחירה ולא יותר מזה. אם יש איזה פגם בקדושה, בהתאם לגודל הפגם, ככ החוזק שלהם מתעלה, והם, מצד עצמם, תמיד רוצים את כל ההארה.
אז המערכה היתה כבדה. השעיר לעזאזל היה × שלח לארץ גזירה, מלחמה על הגזירה. ארץ גזירה - מקום שאין שם שום מקור של קדושה, ידוע בקבלה כחלל הפ× וי, מקום הצמצום, מקום שכל החסרו× ות של העולם צומחים משמה, מקום שאין לו תיקון עד לגמר התיקון. עוד × דבר עליו בהמשכ.

כ"ח עיתים
המפתח להב× ת כל הע× יין טמון במילה "זאת". כתוב, "בÖ¼Ö°זÖ¹את יÖ¸בÖ¹א אÖ·הÖ²רÖ¹ן", "וÖ°אÖ·ל-יÖ¸בÖ¹א בÖ°כÖ¸ל-עÖµת אÖ¶ל-הÖ·קÖ¼Ö¹דÖ¶שׁ" - לא בכל עת. יש הרבה עיתים, אבל אפשר לבא אל תוכ קודש הקודשים רק ביום כיפורים. לא כתוב במפורש שמדובר על יום הכיפורים, אלא כתוב, "בÖ¼Ö°זÖ¹את יÖ¸בÖ¹א אÖ·הÖ²רÖ¹ן".
בספר קהלת מדבר שלמה המלכ על סה"כ כ"ח עיתים, "לÖ·כÖ¼Ö¹ל, זÖ°מÖ¸ן; וÖ°עÖµת לÖ°כÖ¸ל-חÖµפÖ¶ץ, תÖ¼Ö·חÖ·ת הÖ·שָּׁמÖ¸יÖ´ם. עÖµת לÖ¸לÖ¶דÖ¶ת, וÖ°עÖµת לÖ¸מוÖ¼ת; עÖµת לÖ¸טÖ·עÖ·ת, וÖ°עÖµת לÖ·עÖ²קוÖ¹ר × Ö¸טוÖ¼עÖ·. עÖµת לÖ·הÖ²רוÖ¹ג וÖ°עÖµת לÖ´רÖ°פÖ¼וÖ¹א, עÖµת לÖ´פÖ°רוÖ¹ץ וÖ°עÖµת לÖ´בÖ°× וÖ¹ת" (קהלת ג,א). יש י"ד עיתים לטובה ויש י"ד לרעה. מסביר הרב שליט"א, המילים, "בÖ¼Ö°זÖ¹את יÖ¸בÖ¹א אÖ·הÖ²רÖ¹ן", מרמזות על מעשים ולא על זמן. × ראה שהמעשים הם למעלה מהזמן.
"בÖ°כÖ¸ל-עÖµת", זה דברים שקשורים לעת, לזמן מסוים ולמצב מסוים. פעם זה טוב, פעם זה רע. כהן גדול צריכ להתעלות למעלה מהכל. אל יבוא בשום עת! יבוא בשליטה שמעל הזמ× ים השו× ים, מעל ה× סיבות המשת× ות - ישלוט על הי"ד עיתים הטובים, אבל גם על הי"ד עיתים הרעים.

סוד המילה "זאת"
"זאת" זה ע× יין של אמו× ה. זאת מרמז על המלכות, הכח של השכי× ה הקדושה, ע× יין של אמו× ה פשוטה. המלכות, זאת הספירה האחרו× ה, המקום החשוכ ביותר, המקום בו צריכ אמו× ה פשוטה. עם הכח הזה, אהרון הכהן יבוא אל הקודש. ברגע שיש אמו× ה פשוטה, שא× י, אין לי שום דבר, לא חוקר ולא יודע שום דבר, אלא בוטח בהשם, זה פותח את כל השערים. הכהן הגדול היה צריכ לפתוח פתח, לא רק בשביל עצמו, אלא בשביל כל עם ישראל ובשביל כל העולם כולו. ב"זאת" יש את הכל, זה הפתח של כל הדברים הטובים. כתוב, "וÖ¼כÖ°סÖ´יל, לÖ¹א-יÖ¸בÖ´ין אÖ¶ת-זÖ¹את" (תהילים צ"ב ז) כסיל זה מי שלא מבין את "זאת" אומר דוד המלכ, "בÖ¼Ö°זÖ¹את, אÖ²× Ö´י בוÖ¹טÖµחÖ·" (תהילים כ"ז, ג). ככ היה מ× צח בכל המצבים הקשים. העבודה היא עבודה של אמו× ה פשוטה, קיום המצוות כפי שא× ו מצווים. כמובן שצריכ גם ידיעה, "דÖ¼Ö·ע אÖ¶ת-אÖ±לÖ¹הÖµי אÖ¸בÖ´יכÖ¸ וÖ°עÖ¸בÖ°דÖµהוÖ¼" (דברי הימים א, כ"ח, ט), אבל העבודה היא עבודה של אמו× ה. בזה היה הכהן הגדול מ× צח. אבל, יש עוד ע× יין, והוא, הדיוק המוחלט בקיום הציוויים. מה ש× קרא בלשון צבאית, ציות להוראות.

אי ציות להוראות
"אÖ·חÖ²רÖµי מוÖ¹ת, שְׁנֵי בÖ¼Ö°× Öµי אÖ·הÖ²רÖ¹ן", אפילו שהם היו קדושים וטהורים, גדולים בקומתם הרוח× ית ממשה ואהרון, × ע× שו. דיבר× ו במקומו על הסיבות השו× ות לככ, כשאולי הסיבה הראשית היא שעשו את מה שעשו ללא הוראה מלמעלה. הצלחת עבודתו של כהן גדול תלויה ישירות ביכולת שלו לפעול לפי ההוראות המדויקות. לכן יש ציווי שאהרון הכהן, ידקדק במעשיו ביום הכיפורים, וישמרו עליו שיעשה הכל כמו שצריכ בדיוק, כדי שלא יהיה שום סטיה, שום קלקול ושום × פילה, כדי שהמשימה תצליח.

זהירות
הרב שליט"א אומר, אם א× שים כאלה גדולים כמו ב× י אהרון, יכולים לעשות טעויות, מה יעשו אזובי הקיר? אדם צריכ לדעת שעל כל צעד ושעל הוא עלול לעשות טעויות. אם בעסקים האדם × זהר כל ככ, כמה צריכ להיזהר מטעויות בדרכ הרוח× ית. הזהירות, זה לא רק לגבי כהן גדול, ולא רק לגבי יום כיפור, אלא, זה לכל אדם, לכל הש× ה, והאמת היא, שאדם לא יכול שלא לטעות. לגבי הכהן, שכתוב, "וÖ°אÖ·ל-יÖ¸בÖ¹א בÖ°כÖ¸ל-עÖµת אÖ¶ל-הÖ·קÖ¼Ö¹דÖ¶שׁ", הכוו× ה לכל הש× ה. כמו שאמר× ו, יש כל מי× י עיתים, עת כזאת ועת כזאת, והאדם צריכ ל× ווט ולהחליט איכ ל× הוג בעת כזאת ואיכ ל× הוג בעת כזאת. בכל רגע, העיתים מתחלפים, מפ× י שהאדם מורכב מכל מי× י דברים והוא גם קשור להרבה דברים וקשה לדעת מה מושכ אותו לכיוון כזה ומה מושכ אותו לכיוון כזה. בן אדם בודאי חושב שרק הטוב מושכ אותו והוא מחפש רק את הטוב. אבל אי אפשר לדעת, האדם לא יכול לסמוכ על עצמו. צריכ לדעת שאם פועלים מתוכ הוראה מלמעלה, זה עושה את התיקון הכי גדול. כאשר אין רשות מלמעלה, זה עושה את הקלקול הכי גדול.
למשל, אם לא היתה הוראה על ע× יין שליחת השעיר לעזאזל, לארץ גזירה, זה אולי היה × חשב לעבודה זרה, קורבן לס"א. כיוון שיש על זה הוראה מלמעלה, אז זה מבטל את כל הדי× ים, ומכפר לכלל ישראל על מעשיהם.

ערב פסח
א× ח× ו × מצאים ממש בערבו של חג הפסח, כפי שאומר הרב שליט"א, הלילה הכי חשוב בש× ה, "וÖ°לÖ·יÖ°לÖ¸ה, כÖ¼Ö·יÖ¼וÖ¹ם יÖ¸אÖ´יר" (תהילים קל"ט י"ב). הש× ה, בגלל היותה ש× ה מעוברת, יוצא שא× ו קוראים את פרשת "אחרי מות"ממש בסמוכ לפסח ואפשר למצוא הקשרים רבים למעמד הגדול הזה. ראשית, מה שדיבר× ו, על הדיוק בפרטים ושמירה על דרכי ההלכה בפסח, ציות לציוויים המדויקים כל ככ. זה הסוד להצלחת הרגע הרוח× י העצום של ליל הסדר, הרגע בו יכול כל אחד מאת× ו להתחבר להארה הגבוהה כל ככ ולצאת לחופשי מכל הצרות, מכל המייצרים שלו.
ש× ית, אחרי כל הלימוד שכל אחד עשה לקראת הפסח, אחרי החקירה של ההלכות, התעמקות בכוו× ות ובפ× ימיות, א× ו מגיעים סוף, סוף לרגע הגדול וה× שגב. אלא, שדוקא בליל הסדר, מה ש× דרש מאת× ו זאת אמו× ה פשוטה, אמו× ה תמימה (שלמה), "בÖ¼Ö°זÖ¹את יÖ¸בÖ¹א אÖ·הÖ²רÖ¹ן", בזאת - במלכות, בבחי× ת אמו× ה. ההמלצה החמה ביותר, היא לבא ככה, כמו ילדים תמימים לליל הסדר. לעשות את המעשים שא× ו מצווים לעשות, באמת ובאמו× ה טהורה, להתחבר לרגע מתוכ מקום של פשיטות.

בברכת חג שמח וכשר!

הפרשה מוקדשת לרפואת גבריאל יהו× תן בן איבון, × יר בן צילה, קרן × עמי בת עפרה בתוכ שאר חולי עמו ישראל

השעור מוקדש לעילוי × שמת גילה בת רחל ז"ל ת.× .צ.ב.ה